כמידי שנה, אנו צפויות לשלל קלישאות שיופרחו לחלל האוויר ביום האישה הבין-לאומי. "לשבור את תקרת הזכוכית", תהיה כנראה הפופולארית מביניהן, וכולנו נתהה היכן הצעדים האפקטיביים שיכולים לקדם את השוויון בפועל. בכל הנוגע לחדשנות - יתכן שהרבה מהתשובות שלנו מסתתרות דווקא בעולם הקניין הרוחני.
האם פעם חשבתן על כך שקניין רוחני יכול להיות כלי אפקטיבי גם לקידום המקצועי שלכן וגם להובלת שוויון גלובלי בעולמות החדשנות? לדעתי התשובה לשאלות האלה היא לא רק חיובית, היא גם חובתנו.
מבחינת ייצוג נשי, הנתונים בהיי-טק מדאיגים במיוחד משום שהייתה תחושה בשנים האחרונות שעמדנו לפני שינוי מגמה. מנתוני הלמ"ס עולה, כי מספר הנשים בהיי-טק בישראל ירד מ-36.3% בינואר 2020 ל-33.6% בדצמבר 2021. שוב אנו חוזרות לאותו פער מגדרי, שבו נשים מהוות שליש בלבד מהמועסקים בהיי-טק - התחום הכלכלי המוביל בישראל המתבסס ברובו על חדשנות טכנולוגית, ודווקא באזורים שבהם נשים היו יכולות לפרוח.
מה שמכאיב במיוחד היא העובדה שנתוני הפתיחה של נשים הם חזקים, אך משהו קורה במעלה הדרך שחוסם את התקדמותן. לפי נתוני IMD, בכל הקשור לנשים בעלות תארים אקדמיים, ישראל ניצבת במקום החמישי בעולם (!), אבל הן לא מצליחות למנף את זה לעמדות ניהול - ונותרות במקום 24 מתוך 58 מדינות.
דווקא בענף ההיי-טק ישנם תחומים שבהם לנשים יש הזדמנות פז להתבלט, זאת נוכח העובדה שמיזמים רבים מקורם במחקר בסיסי שנעשה באקדמיה, שם יש לנשים נוכחות חזקה יותר, כמו מדעי החיים, ביולוגיה, כימיה והנדסה כימית, ננו-טכנולוגיה, אנרגיה וסביבה.
מאחר שלנשים יש ייצוג משמעותי באקדמיה, הן יכולות לבוא לידי ביטוי גם כנשים ממציאות ולרשום פטנטים וזכויות קניין רוחני נוספות על פיתוחיהן. עלינו להבין - קניין רוחני הוא נכס בעל ערך כלכלי, וככל שגורם (בין אם עסקי ובין אם אקדמי) מוביל לרישום זכויות קניין רוחני הוא תורם באופן אקטיבי לגוף בו הוא נמצא.
בכך, חוקרות יכולות להביא ערך הן לאקדמיה והן לתעשייה, כאשר היוקרה של מדענים בעולם נבחנת לא פעם לפי הפטנטים הרשומים על שמם (לצד מאמרים וציטוטים), ובהמשך ישיר לכך, לפי הערך הכלכלי שהניבו למוסד. מעבר לכך, נשים ממציאות גם יכולות לייצר לעצמן יתרונות במעבר מאקדמיה לתעשייה שיעמידו אותן בעמדת מיקוח טובה יותר בדרך לתפקידים ניהוליים.
לצערי, המשאב היקר הזה לא מספיק מנוצל על-ידי נשים. לפי נתוני ארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO), מספר הנשים הממציאות בעולם אמנם נמצא בעלייה בעשורים האחרונים, אך הוא עדיין נמוך משמעותית לעומת גברים. כיום, מספר הנשים הממציאות (שהגישו בקשות פטנט בין-לאומיות, PCT) עומד על 16.5% מכלל הממציאים בעולם כאשר נתון מדכא במיוחד מצביע על כך שאם נמשיך בקצב הזה נגיע לשוויון מגדרי רק ב-2058.
כפי שקובעים כותבי הדוח, "הנתונים אודות נשים ממציאות הם מדאיגים, משום שהם מצביעים על כך שנשים אינן ממצות את הפוטנציאל היישומי שלהן ובמובן זה כולנו מפסידים".
כולנו מכירות את המחקרים אשר מוכיחים שיש לנו נטייה להיות צנועות יותר בנוגע ליכולות האובייקטיביות שלנו ולהימנע מקידום עצמי בהשוואה לגברים בעלי נתונים דומים, בייחוד בכל הנוגע למו"מ על שכר ותנאים. הדרך שלנו לשוויון היא ארוכה, אך כאן יש לנו הזדמנות לשינוי מתבקש שחייב להגיע משני כיוונים במקביל: האחד הוא מצד המדינה - באמצעות חקיקה, אכיפה והסברה - והשני, ואולי החשוב ביותר, הוא מצדינו הנשים. על נשים בצוותי מחקר ופיתוח לזכור שהקרדיט כממציאה על תרומתן ההמצאתית עשוי להיות כלי נוסף בסל הכלים הפמיניסטי, למטרה שהיא גדולה מאיתנו - שיוון בין גברים לנשים בעולמות החדשנות, וגם למטרותינו האישיות - להתקדם במעלה הסולם המקצועי ולקבל תגמול שווה.
במקביל, על מוסדות המחקר והחברות המסחריות לתת רוח גבית לנשים על מנת שיתעקשו לקבל קרדיט ותגמול כלכלי על תרומתן גם בתוך צוותים, ועל הנשים עצמן לא להצטנע. זו לא רק שאלה של אגו ודרישת קרדיט, זו מודעות חשובה לכלי אסטרטגי, שגם יכול לתגמל אתכן כלכלית וגם יוביל להשאת ערך לארגון בו אתן נמצאות - וכל הצדדים זוכים.
עלינו לזכור שאי-שוויון מגדרי בשוק התעסוקה פוגע לא רק בנו הנשים, אלא בצמיחה הכללית במשק. זה בוודאי נכון בתחום החדשנות הטכנולוגית, שהוא כיום "המאיץ הגדול" של צמיחה ותעסוקה. לכן, רצוי שגם גברים בתפקידי ניהול ידחפו נשים שתחת אחריותם להתקדם ולהשפיע, לרשום זכויות קניין רוחני על שמן בנוגע לתוצרי עבודתן המחקרית - ולהיות שוות, יפה שעה אחת קודם, ובטח שלפני 2058.
הכותבת היא עורכת דין בתחום הקניין הרוחני וראש הפיתוח העסקי, השיווק והחדשנות בקבוצת לוצאטו, קבוצת הקניין הרוחני המובילה בישראל, החוגגת השנה 153 שנים של טכנולוגיה ועסקים.