מחירי הדירות שוב עולים וימשיכו לעלות במיוחד בתל אביב, לכן יש צורך לחשוב מחדש על כל נושא המגורים
ושוב מתפרסמים הנתונים שמציגים עליה במחירי הדיור, כשבמחוז המרכז נרשמה עליה של 12.5%. ואולם, אף אחד כבר אינו מופתע מהעלייה של המחירים וגם נראה כי הציבור אדיש להצהרות של הפוליטיקאים על שינוי המצב בעתיד. כאשר ממש מול עיננו מתרחש מחדש תהליך עיור מסיבי, מוטב שנמצא את הפתרונות הרצויים שיטיבו עם הרצונות והצרכים של זמננו.
תהליך העיור המודרני החל באירופה כתוצאה של המהפכה התעשייתית כשאיכרים וחקלאים נאלצו להחליף את תעסוקתם והפכו לפועלים. מאז, צורות וסגנונות חיים השתנו, אך תמיד נשמר המתח בין המגורים בספר הירוק בצמוד לטבע, לבין העיר המודרנית, הצפופה והעמוסה.
במונחים ישראלים, אם עד לא מזמן "החלום הישראלי", בהיעתק מסוים מה"חלום האמריקאי", היה מרחב פרטי ושקט בפרברים, והתבטא בתופעת ה"בני ביתך" שמילאה את הארץ בשנות התשעים, היום הפך ה"חלום" הזה לסוג של סיוט מתמשך בפקקים הבלתי נגמרים, ובלחץ בלתי פוסק תמרון בין העבודה למשימות הבית והמשפחה, או לשינוי הצרכים בעקבות שינוי מבנה התא המשפחתי כשהילדים בגרו ועזבו את הבית.
במרוצת השנים ובעקבות בניית הערים החדשות כמו מודיעין, ובניית פרוורי העיר תל אביב מעבר לירקון, התרוקן מרכז העיר תל אביב וזו הפכה זקנה, זוגות צעירים ומשפחות עזבו אותה לטובת נוחות פרברית.
אך ב-15 השנים האחרונות נוצר תהליך מתמשך של חזרה של הצעירים ל"עיר ללא הפסקה", שמחפשים הזדמנויות והתרגשויות בעיר הגדולה כשהבילוי, המסחר הזדמנויות התעסוקה והתרבות משגשגים. העיר התיישבה מחדש ומציאת דירה או אפילו חדר בדירת שותפים הפך לדבר נדיר.
המכנה המשותף של כל אלו הוא החיפוש אחר חופש הבחירה, זמינות תעסוקה, מפגשים עם אנשים וחוויה של ניצול והנאה מהמרחב הציבורי אפילו יותר מאשר הדירה עצמה. ולכן הביקוש גדל דווקא בתל אביב וסביבתה הקרובה, כאשר מלבד היות הדירה מקום הלינה, מיקום הדירה הופך גם למקום האוכל, התעסוקה, התרבות, הבילוי והפנאי שהם המוצר המבוקש.
כן, כל זה נכון גם ולמרות הקורונה - אם חשבנו בתחילתה של המגיפה שאולי ואפשר שהדירה או הבית, יחזרו להיות מבצרנו ומקום מבטחנו כפי שהיה בעבר, הביקוש הגדול להתגורר בעיר הגדולה מדבר בעד עצמו ובסופו של דבר הלוקיישן חשוב יותר כיום מגודל הדירה עצמה ואיכותה.
לכן ובשל התהליך, לטעמי יש צורך לחשב מסלול מחדש להפריט את בניין המגורים, והדירה עצמה ולייצר חללי מגורים מגוונים ומסוגים וגדלים מצומצמים יותר. בעיר כמו תל אביב שנחשבת קטנה מאד, ותופתעו - לא מספיק צפופה יחסית למטרופולינים בעולם, אפשר לייצר פתרונות פשוטים יחסית שיתנו מענה לביקוש הגדול עבור מגוון אוכלוסיות, ואין כאן הכוונה לחשוב במונחים של צעירים מבוגרים אלא במונחים של יצירת הזדמנויות, גיוון ואיכות מול כמות.
ואם רוצים לעשות שינוי ולהוריד את מחיר "המיטה", צריך לחשוב מחוץ לקופסא , ואף לסתכל על כיוונים פתרונות ורעיונות מוצלחים מהעולם , כמו לבטל את גודל היחידה המינימלי, לבטל את הצפיפות - כמות יחידות דיור לדונם, לאפשר שינוי יעוד של בנייני משרדים ותעשיה למגורים, לייצר סוגים חדשים של דיור כדוגמת דיור שיתופי, Microliving , פיצול חוקי של דירות ועוד.
פתרונות יצירתיים ורלוונטיים מתאימים להיוולד דווקא בישראל ההיי טק ניישן, בה הגמישות המחשבתית היא ערך ומהווה כח אדיר לייצר חלופות מצוינות ואיכותיות, במהירות יחסית ובאמצעים זמינים. להתחיל וליישם את השינוי דווקא בתל אביב וסביבתה הקרובה יהיה תהליך מהיר יותר כי גם המתכננים וגישת פנסי העיר פתוחה וגמישה יותר, יהיה זמין יותר ולעתים גם הכרחי הרבה יותר לנוכח הביקוש הגובר ואופי אורחות החיים המשתנות במהירות האור.