לפני כשנה הרמתי דגל אדום בנושא רעידות אדמה. הקרבה לשבר הסורי אפריקני, מחקרים מקצועיים בנושא, ההיסטוריה והאדמה שרועדת באזור הצפון יותר ויותר- כולם מצביעים על דבר אחד ברור- רעש אדמה גדול זו לא שאלה של אם, זו שאלה של מתי וכאשר זה יתקוף ללא התרעה, הנזק יהיה גדול ממדים, ייתכן יותר מכל מלחמות ישראל.
אנחנו לא יכולים למנוע רעידת אדמה, אבל אפשר להיערך לרעידת אדמה. אנחנו לא יודעים מה יהיה בגלל אי וודאות, אבל יש דרכים לפעול גם במצבי אי וודאות. לצערי, עד היום מדינת ישראל לא עשתה מספיק וכאשר המדינה עושה, המיזמים כולם הופכים לעסקיים.
בימים אלו הוצאנו מכתב לראש ממשלת ישראל נפתלי בנט ולשרים בממשלה עם דרישה למנות גורם ממשלתי אחראי לקידום חיזוק סיסמי של מבני מגורים בפריפריה ובכך לאזן מדיניות ממשלתית מפלה, המקדמת חיזוק מבנים בערי המרכז ומזניחה את תושבי הערים בסיכון הגבוה ביותר, בדגש על ערי הצפון.
ההיסטוריה ברורה וכל הסימנים לפנינו. למעשה האדמה כבר ממש רועדת יותר ויותר. גם התסריטים הממשלתיים העדכניים מתארים הרס וחורבן רב וצופים את מותם של אלפים. אין למדינת ישראל שום תוכנית סדורה לחיזוק מבני מגורים. גרוע מכך, הטיפול בנושא לא הוטל על אף משרד ממשלתי.
יש כיום פתרונות וניתן לתת מענה לחיזוק אלפי מבנים בישראל, בדגש על הערים המועדות לנזקים רוחביים עצומים ביום שהאדמה תרעד במלוא עוצמתה. יש בידינו כיום אומדנים מקצועיים המעידים כי ניתן מדי שנה לחזק 4000-8000 מבנים בישראל.
זהו יישום של שיטות מודרניות לחיזוק מבנים ישנים, כמקובל במדינות המצויות בסביבות סיסמיות בעייתיות כגון קליפורניה, ניו-זילנד ואיטליה. מעבר לכך, כבר קיים ניסיון מוצלח ביישום שיטות אלו גם בישראל.
מדינת ישראל יכולה להציל חיי אלפים ולמנוע קריסה כלכלית עצומה. השקעה כזו תוכיח שחיי תושבי הפריפריה אינם חשובים פחות מתושבי המרכז בעיני ממשלת ישראל ובעיני העומד בראשה.