המפתחות לחיזוק התאגידים העירוניים נמצאים אצל ראשי הרשויות. חיזוקם יביא לפיתוח, קידום ומיצוי הפוטנציאל הגלום ביכולותיהם
התאגידים העירוניים הכלכליים הינם זרוע הביצוע והיזמות הארוכה והגמישה של 257 הרשויות המקומיות בישראל. הם מסייעים לרשות המקומית בהתמודדות עם אתגריה הרבים והמגוונים והם אחד הכלים החשובים, אם לא החשוב ביותר, לניהול שיתופי פעולה ושותפויות עם המגזר הפרטי ועם רשויות אחרות וקידום מיזמים המובילים ליצירת והגדלת מקורות ההכנסה של הרשות המקומית, בצד תועלות ציבוריות, המובילים לשיפור רווחת התושב.
הפעילות הכלכלית של תאגידים אלה, מקיפה מנעד רחב מאוד של פעילויות, חלקן מסורתיות, כגון: ניהול אזורי תעשייה, ניהול נכסים ומתחמים עירוניים, ניהול החנייה העירונית ועוד וחלקן חדשניות, יזמיות ומתקדמות, בוודאי בהשוואה לגופים ציבוריים וממשלתיים אחרים הפועלים בישראל ואף בהשוואה למגזר הפרטי.
הפעילות היזמית-כלכלית של התאגידים כוללת מנעד רחב של יזמויות. במסגרת מאמר זה יוצגו שתי דוגמאות חשובות המקדמות ומשפרות את איכות החיים ורמת החיים של תושבי הרשות, באמצעות משיכת יזמים ופעילות עסקית, יצירת מקומות עבודה חדשים, מתן פתרונות להתמודדות עם תחבורה חכמה ומתקדמת, שיפור איכות הסביבה והפחתת זיהום אוויר, קידום חדשנות טכנולוגית ומיצוב הרשות המקומית, המסייעת למשיכת חברות ועסקים חדשים. היזמויות בכלל מגדילות משמעותית את הכנסות הרשות המקומית, הן בהיבטי ארנונה, שהינה אחד ממקורות ההכנסה המרכזיים של הרשות המקומית והן מהכנסות תוספתיות אחרות לתאגיד ולרשות מפעילות יזמית.
חלק מהפעילויות היזמיות שמובילים התאגידים משתלבים היטב גם כחלק חשוב מעמידה ביעדי ממשלת ישראל ומדינת ישראל. אחת הדוגמאות המרכזיות הינן במאמץ הלאומי לעמידה בהתחייבות המדינה במסגרת אמנת פריז (2015) להפחתת פליטת גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק הישראלי. עד שנת 2030 הציבה ישראל יעד ש-30% מצריכת החשמל במשק תהיה באמצעות אנרגיות מתחדשות והתאגידים הינם שחקן מרכזי מאוד בקידום יעד זה, זאת באמצעות פריסת מתקנים פוטו-וולטאיים על גגות מבנים ציבוריים, תוך ניצול שטחים ריקים שבבעלות הרשות המקומית לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת, חסכון בהוצאות, צמצום פליטת גזי החממה ורווח כספי משמעותי לתאגיד ולרשות. תחום נוסף שנבחן כעת על ידי תאגידים רבים הינו תחום אגירת החשמל שנמצא בהתפתחות והאצה משמעותית.
תחום כלכלי וסביבתי בולט נוסף שמובילים התאגידים הינו נושא הטעינה החשמלית, במיוחד לאור הנתונים המרשימים שפורסמו לאחרונה על הגידול ברכישת רכבים חשמליים בישראל. התחבורה בישראל מהווה מקור לכחמישית מפליטת גזי החממה והמעבר לרכבים המבוססים על חשמל יוביל לצמצום משמעותי של זיהום האוויר ושיפור איכות החיים של כולנו.
מדינות רבות בעולם, ביניהן נורבגיה, בריטניה, צרפת, גרמניה ועוד, כבר חוקקו חוקים על הגבלת ייבוא ואיסור מכירה של רכבים מזהמים וגם בישראל ניתנה הצהרה כי עד 2030 לא יימכרו יותר רכבים מזהמים. על מנת להוציא לפועל את המהפכה נדרשות אלפי עמדות טעינה חשמליות, במרחבים הציבוריים. כבר היום ניתן לראות הובלה של התאגידים העירוניים בתכנון ופריסה הולכת וגוברת של תשתיות טעינה בשטחי הרשויות המקומיות, כשפעילות זו צפויה לגדול משמעותית בשנים הבאות וגם להניב הכנסות משמעותיות לתאגידים.
תאגיד עירוני הפועל בייזום ופיתוח עסקי הוא מעיין חברת הזנק (סטארט-אפ), הוא צריך להיות איכותי, יצירתי, גמיש ומהיר החלטה, כדי לזהות הזדמנויות וליזום מענים בצורה מהירה ויעילה ולהפיק את המיטב מהיתרונות היחסיים שלו. הרשות המקומית מצידה צריכה להשכיל "לנצל" את היתרונות של התאגיד ולעשות בו שימוש מיטבי ולהעביר לטיפולו תחומים כלכליים בהם יש לו יתרון יחסי על פני הרשות.
המפתחות לחיזוק התאגידים העירוניים נמצאים אצל ראשי הרשויות. חיזוקם יביא לפיתוח, קידום ומיצוי הפוטנציאל הגלום ביכולותיהם. הרחבת תחומי האחריות לתאגידים בעיקר בתחומים היזמיים והכלכליים יובילו לשיפור באפקטיביות, שיפור השירות וחיי התושב וכן יחוללו תוספת משמעותית ביצירת מקורות הכנסה חדשים לרשות המקומית וחיזוק חוסנה. באמרת אגב אציין, כי גם הרגולטורים הרבים, המשיתים רגולציה ובקרה, הולכת וגוברת על התאגידים, שלעיתים פוגעת ביעילותם ומצרה את התפתחותם ועצמאותם היזמית, חייבים להבין ולהפנים את הפוטנציאל של התאגידים בהובלת המערכת העירונית קדימה לעבר העתיד.