גבול הצפון עולה לכותרות מפעם לפעם, רוב הזמן הוא נשאר מחוץ לתודעה הציבורית, בעיקר עקב המצב הרגיש בדרום. ההתעסקות בדרום היא כמובן מוצדקת וחיונית, אך איננה יכולה להביא להזנחת הצפון. בטח לא של קובעי המדיניות והאמונים על בטחונה של המדינה.
רק לפני ימים בודדים נתפסו שוב שני מסתננים כאשר חצו את גבול לבנון לשטח ישראל על ידי רכז הביטחון וכיתת הכוננות של הישוב שתולה (ולא על ידי צה"ל), דבר המעלה שוב את השאלה המדאיגה - מה יקרה כאן ביום שאלו לא יהיו מסתנני עבודה אלא מחבלים.
כל מי שעיניו בראשו, גם מי שלא נמצא עמוק בחומרים המודיעיניים מבין ש"מצפון תיפתח הרעה", איננו רק משפט סתמי, אלא מציאות שהולכת ומתקרבת לכיווננו בצעדים מהירים. האיום ההולך וגובר עקב ההתבססות האיראנית בלבנון, התחמשות המליציות של החיזבאללה ושל חמאס מותחות את הגבול שוב ושוב לקראת מלחמת לבנון השלישית. מלחמה שעל פי כל התרחישים תהיה שונה מכל מה שהכרנו, והעורף הישראלי לא מוכן.
דווקא במציאות זו, תוכניות המיגון לאזרחים, לא מתקדמות והכתובת על הקיר.
תוכנית 'מגן הצפון' שאושרה ב2018 נכנסה באיחור של 3 שנים לביצוע, ועל אף ההתחייבות התקציבית של שר האוצר עליה אנחנו מברכים מאד, אין ספק כי הדברים נעשים לאט מדי, ואני מקווה כי לא מאוחר מדי.
פורום קו העימות, שאני עומד בראשו נחשב לאחד הפורומים המגובשים והמובילים בישראל. יישובי קו העימות מונים כרבע מיליון תושבים בכ- 20 רשויות יהודיות, מוסלמיות, נוצריות ודרוזיות במרחק של 9-0 ק"מ מהגבול עם לבנון וסוריה וכולן, ללא הבדל דת, גזע ומין נמצאים בסכנה אם ממשלת ישראל ומערכת הביטחון לא יתעשתו ומייד.
במהלך 40 השנים האחרונות נחשפו יישובי הגבול לאיומים ביטחוניים, חברתיים וכלכליים, דבר שהוביל את ראשי הרשויות להתאגד בכדי להוות גוש מסייע בכל הקשור בממשק בין הרשויות והתושבים למשרדי הממשלה וקידום סוגיות חשובות ודחופות. אך נראה כי הסכנה היום גדולה מתמיד.
הפורום עוסק בסוגיות ביטחוניות - ובעיקר בקידום התוכניות למוכנות והיערכות העורף לאור אי היציבות השלטונית בלבנון ובסוריה, כמו גם בנושאים רוחביים הרלוונטיים לכלל אזור הגליל והגולן כגון מיגון המרחב הציבורי והפרטי, הטבות המס, תשתיות תחבורה, תשתיות בריאות, חינוך, עידוד השקעות הון ועוד.
תושבי הצפון היו תמיד הראשונים לעמוד בפרץ ולהתמודד אל מול הסכנות בגבורה ובאומץ גם בשגרה וגם בחירום. הגיע הזמן להסדיר את תכניות המיגון, לחתוך בבירוקרטיה, לקדם ביצוע בשטח לפני שיהיה מאוחר מדי.