למגפת הקורונה יש אינספור מימדים, הבריאותי, הנפשי, הכלכלי וגם ההסברתי. איך אפשר להסביר למדינה שלמה מה זה קורונה ואיך לומדים לחיות איתה? מי שקפצה למים העמוקים בלי לדעת עד כמה הם עמוקים היא סגן אלוף שירן שמחי, ראש מערך ההסברה של פיקוד העורף. בישראל כידוע יש לא מעט גופי הסברה ודוברויות, עדיין אין מרכז הסברה לאומי. בישראל כולם הכי סומכים על צה"ל ופיקוד העורף לקח על עצמו את המשימה .
מה התמונה שעולה לך שאת מסתכלת שנתיים אחורה?
הסיפור של קורונה התחיל ב 15 למרץ 2020 אלוף הפיקוד קרא לי, הוא אמר שיש מגיפה ולנו יש יכולות וניסיון ולכן מחוייבותנו להתגייס למשימה. לא הבנו בכלל מה הגודל או הסכנות, הביאו רופאים שהסבירו לאנשי ההסברה מה ההבדל בין וירוס ונגיף.
למדנו מהר מאוד, התחלנו להפעיל מערכי הסברה שיש ברשות פיקוד העורף לאירוע חירום, וקורונה הוא כזה. עלינו לדיון אצל שר הביטחון ואמרנו שבפיקוד העורף יש מערך הסברה למצבי חירום, ומשם לקחנו על עצמנו לסייע בהסברה החל מהימים הראשונים של ההתפרצות.
בשיא הגל הראשון עם הנחיות שהגיעו מעכשיו ועכשיו והיה צורך לאחד ולתווך את המידע לציבור.
אחת הפעולות הראשונות שעשינו היתה הקמת פורטל החירום הלאומי. מקום אחד בו נמצא כל המידע, בכל השפות, מידע מונגש ואחיד לכלל האוכלוסייה".
אחד האתגרים המשמעותיים שאיתו התמודדו הצוות של שמחי, זה ריבוי הגופיים והארגונים שאיתגרו את הוצאת המידע לציבור. הממשלה היתה מחליטה, הכנסת בודקת ואז יוצאים הנחיות לציבור, אותם צריך להתאים לכלל סוגי האוכלוסייה ואז להעביר לרשויות שיפיצו לאזרחים בקצה, המסלול הזה היה פתח לתקלות במסרים ובהסברה.
איך נוצר החיבור עם הרשויות המקומיות?
החיבור בין פיקוד העורף לרשויות מתקיים כל הזמן, בשגרה ובחירום. פיקוד העורף נמצא בכל רשות, ולכן הבנו שאנחנו צריכים להדק את המנגנון. הגיעו אלי דוברת השלטון המקומי ויו"ר איגוד הדוברים וביקשו לעבוד מול פיקוד העורף בקבלת המידע. מאחר ויש מערכת יחסים אישים טובות מאוד בין ראשי הרשויות ופיקוד העורף, החיבור היה מתבקש.
איך התחלתם לחבר את המסרים של ההסברה עם הרשויות המקומיות?
יצרנו מנגנון ונהלי עבודה. לכל רשות, יש דוברות ומידע לציבור שפועלים להבין ולפרשן את התקנות. במקום ש 257 רשויות יעשו את זה, אמרנו שאנחנו נעשה את זה בשבילם. ברגע שהיו מתפרסמות הנחיות ותקנות, אנחנו היינו מסנכרנים את כל המידע בין כל המשרדים והארגונים. מהדקים את מסרי ההסברה והעיצוב ובעצם מדברים בשפה אחת שמתורגמת לכל סוגי האוכלוסייה, לפי שפות וגילאים. בעצם יצרנו מוצרי הסברה מוכנים לרשויות רק להפיץ לתושבים. לפני שאנחנו יוצאים לפרסום היינו עושים סימולציות על ההנחיות, ולבדוק איך האזרח בקצה יקבל אותם, איזה מידע חסר או לא מובן והיינו משפרים זאת.
עם הזמן נוצרה מערכת אמון עם הרשויות, בנינו מערכת מממוחשבת סגורה של כלל הרשויות , שם נמצאים כל מסרי ההסברה בחירום ובשגרה, לפי ארבע שפות, עם מסרים לילדים ונוער, לגיל השלישי, ממש לכל סוגי האוכלוסייה. אז כולם משתמשים באותה שפה, התוצרים היו אחידים. והציבור מרגיש בטוח יותר
הקמתם את מנגנון 'הרשת המשותפת'?
מתוך הבנה שניצחון במצבי משבר מצריך רשת של כל הארגונים. לא משנה מי מוביל, אבל כולם מדברים באותה שפה. כדי להשפיע על התנהגות וביטחון האוכלוסייה. צריך שהרשת תדבר באותה שפה ביחד בלי אגו, בלי משחקי כוח, פשוט ללמד את האנשים לעבוד ביחד. תחושת הביטחון של האזרחים עולה כאשר כל מסרי ההסברה היו מתואמים. מסקרים שלנו, האמון ברשויות מקומיות בזמן משבר הקורונה עלה ב 20%, זה נתון מרשים מאוד, וכל הקרדיט מגיע לרשויות.
הקמנו מספר קבוצות שיח בוואטסאפ שם נמצאים כל דוברי הרשויות ומנהלי מכלולי המידע, זאת קבוצת עבודה מקצועית. כולם מבינים שהם מגויסים למשהו גדול, יש להסברה כח גדול ליצור ביטחון או כאוס בציבור ולכן כולם מגוייסים כבר למעלה בשנתיים.
תוך כדי תנועה וכדי לעלות את אמון הציבור, איחדנו מוקדים טלפונים של הרשויות עם פיקוד העורף, כדי לסגור מעגל עם כל פנייה של תושבים. ברגע שתושב מתקשר למוקד הרשותי ושואל שאלות או מבקש סיוע, המוקדן יכול לעלות און ליין את נציג פיקוד העורף לשיחה ואז כל גורמי הסיוע עוטפים את האזרח במענה, במקום לטרטר אותו להתקשר למוקד מידע זה או אחר. פיקוד העורף מפעיל מספר מוקדי מידע גם טלפוני וגם דיגיטלי והמטרה שלנו היא לתת מענה מיטבי לפונים ולחבר אותם חזרה אל הגורמים הרשותיים להמשך הטיפול.
נכון להיום 86% ממוקדי המידע של הרשויות מחוברים אל פיקוד העורף ובכל רגע אנחנו יכולים לעלות לשיחה למוקד מקומי ולתת לפונים מענה מידי. זה מעניק תחושת ביטחון אדירה לאזרחים.
זאת התקופה הכי ארוכה שפיקוד העורף והרשויות עובדים חזק ביחד, יוצרים שפה, וזה נותן הרבה פירות.
בזמן הקורונה, היה גם את מבצע 'שומר חומות' וגם אירועי רעידות אדמה, איך מתמודדים עם כל זה?
יש לנו מדינה חזקה, בזמן חירום ומשבר יש ערבות הדדית גדולה. בפיקוד העורף יש מערך הסברה רחב מאוד עם למעלה מ 150 מפקדים וחיילים בסדיר, בנוסף אליהם יש עוד 500 אנשי מילואים מתחומי התקשורת הפרסום והדוברות הכי מקצועיים ובעלי תחושת שליחות. הצוות שלי התגייס והתייצב מיד בכל אירוע ולכל צורך. חלקו עובד כבר שנתיים בלי הפסקה לתת את ההסברה הכי טובה לאזרחים, לספק מידע וכלים מצילי חיים ולתמוך את האוכלוסייה בשעת אירוע ומשבר.
איך הצלחת לחבר בין כל כך הרבה רשויות, ארגונים ואנשים בזמן כזה קצר?
זה היה אחד האתגרים המרכזים, למצוא את הדרך לחבר את האנשים ובעלי התפקידים השונים ומדובר במאות אנשים. רשויות, משרדי ממשלה, יועצי משפטיים, דוברים, יועצי תקשורת, מנהלי מכלולי מידע, מנהלי מוקדים. הבנתי שזה חייב להיות על בסיס קשר אישי ואנושי עם הקולגות, ברגע שכולם מבינים שאנחנו במגה אירוע כולם מתגייסים ורתומים, אז הרבה אגו יורד ואין מאבקי כוח, כולנו הבנו שאנחנו בתוך מלחמה להציל חיים.
לא הייתי יכולה לעשות את זה בלי האנשים סביבי. מעבר לכך צריך התמדה ואמונה בדרך שאיחדה את כולם לעבוד ביחד במנגנון אחיד. כמובן, יש תקלות, משברים ואתגרים, כולנו בני אדם עם חיים אישיים בתוך מציאות לאומית לא יציבה, אבל זה המקום ללמוד לחיות עם זה.
מה התפקיד הבא?
באוגוסט 2022 אני מסיימת שלוש שנים בתפקיד. הייתי מאוד רוצה להמשיך בצבא ולהיות ראש מחלקת אוכלוסייה בפיקוד העורף