בין השנים 1993-1998 שימשתי בתפקיד סגן ראש עיריית דימונה כאחד מסגניו של ראש העיר המנוח, גבי ללוש. לתפקידי זה הגעתי לאחר כמעט חמש שנים שבמהלכן שימשתי, במקביל, הן כעוזר ראש העיר והן כמנהל אגף שפ"ע - שיפור פני העיר.
לכן אך טבעי היה, שכשראש העיר ללוש מינה אותי לסגן הוא הפקיד בידיי את תיק שפ"ע. 15 שנים אחרי ואני יושב על כיסאו של מורי ורבי גבי ללוש.
שני סגנים וממלא מקום אחד עובדים תחתיי: ממונה על שפ"ע (יחיאל צרויה, ש"ס) ממונה על הביטחון והכספים (ארמו לנקרי, ליכוד) וממונה על ההנדסה (אריאל ללוש, שהוא במקרה בנו של גבי ללוש... קוראים לזה "סגירת מעגל").
כל אחד מסגניי יודע כי מוטלת עליו אחריות כבדה מתוקף תפקידו, אבל הוא גם יודע כי גם האחריות שלו נעצרת אצלי, על שולחני, ולא עוברת ממני הלאה, כפי שנהג לומר הנשיא האמריקני המיתולוגי, הארי טרומן. ולכן כל אחד מסגניי חייב לתת מעצמו 120% (?!). בהשקעה, בזמן, במחשבה. ובדימונה, תודה לאל, לא חסרה עבודה.
בעיריית דימונה חלוקת העבודה הנה ברורה לחלוטין: ראש העיר יחד עם סגניו מתווה את המדיניות, הסגנים מנחים ומפעילים את מנהלי האגפים, וממנהלי האגפים ההנחיות עוברות לשטח. כל מנהל אגף חייב להעביר לממונה עליו דיווח לגבי מה בוצע ומה יבוצע ומתי, הסגנים מדווחים על כך בישיבת מנהלי אגפים, ולאחר הדיווח מתנהל דיון פורה ומפרה בין כל הנוכחים, כאשר המילה האחרונה והקובעת הנה של ראש העיר.
בדימונה, לצערי, ציבור התושבים התרגל מקדמת דנא לפנות ישירות ללשכת ראש העיר בכל סוגיה וסוגיה. הציבור רואה בראש העיר סוג של "מנכ"ל-על כל יכול".
אולם מאז נכנסתי לתפקידי אני עושה רבות על מנת להרגיל את הציבור כי אין קיצורי דרך: קודם כל עליהם לפנות לפקיד הרלוונטי, לאחר מכן, במידת הצורך, למנהל המחלקה, לאחר מכן לסגן מנהל האגף עצמו ורק בסוף למנהל האגף או לממונה עליו. ורק כשאין פתרון וכלו כל הקצין, יש לקבוע פגישה אישית איתי, דרך ראשת לשכתי.
בעיניי, סגניי ואני זה כמו שולחן יפה עם ארבע רגליים יציבות, ולכן אני גם משדר להם שאני אמנם ראשון, אבל בין שווים. וככאלה הם זוכים לקבל ממני את כל הכבוד והיקר על השקעתם ועבודתם הקשה. אם זה פרגון בתקשורת או במדיה החברתית (פייסבוק).
הם מוזמנים לכל אירוע בעיר שאליו אני מוזמן. לכל ביקור של אישיות בכירה (שר, ח"כ, מנכ"ל) בדימונה הם מוזמנים גם לקבלת הפנים. אני אמנם לא מרבה להטיל עליהם משימות במקומי, כמו לנאום או להתארח, אבל אני כן נותן להם את זכות הדיבור בפורומים של בכירים.
סגן טוב איננו רק סגן לויאלי. סגן טוב הוא כזה שמבין ויודע בדיוק מה ראש העיר מצפה ממנו ברמה המקצועית. סגניי, למרות היותם אנשים פוליטיים, הם גם טכנוקרטיים. מקצוענים של ממש ותעיד על כך המהפכה שמתחוללת בדימונה מזה שמונה שנים ועוד היד נטויה.
לסיכום, הצלחת ראש עיר תלויה הרבה מאוד בתפקוד סגניו, בדיווחי אמת ובנאמנות למי שמינה אותם.