וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אונברסיטת בר אילן - הכל נשאר במשפחה

עודכן לאחרונה: 3.2.2022 / 10:09

מגזין וואלה! מקומי - אם מגיעים לפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן, נתקלים בתופעה מענינת. משפחות שלמות מגיעות ללמוד, אחים, גיסים ואחיות תאומות. מי אמר הנדסה גנטית?

אם תסתובבו במסדרונות הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן ותשמעו את שם המשפחה "יוסף זדה" חוזר על עצמו יותר מדיי פעמים, זה לא מפני שאתם שומעים באקו.

במשפחת יוסף זדה כל כך אוהבים הנדסה, שלא פחות משלושה אחים נרשמו לפקולטה: נדב, נועה והדס. נועה אף הגדילה לעשות ונישאה לירין דומין (26), סטודנט להנדסה, שאותו הכירה בשנה הראשונה של התואר במסדרונות הפקולטה.

"תמיד ידענו שנלך ללמוד מקצוע ריאלי, כי ברוך השם יש לנו ראש ללמוד", מסביר נדב (24) שלומד הנדסת מחשבים. "כשהייתי קטן רציתי להיות מדען ולהמציא כל מיני מכשירים. ספציפית, ללמוד הנדסה זה משהו יחסית ספונטני, כי זה מקצוע טוב שכולנו יכולים ללמוד אותו, ואני שמח שכולנו התחברנו אליו בצורה מושלמת - כל אחד בדרך שלו".

איך זה קרה אצלך?
"הייתי קצין משאבי אנוש בחטיבה הטכנולוגית ליבשה, והרבה מהנדסים מהיחידה המליצו לי על ללמוד הנדסה. זה חיזק אצלי את המוטיבציה ללמוד את המקצוע, מה גם שבמשפחה כולם מדברים על הנדסה. מכולם שמעתי שלימודי הנדסת חשמל והנדסת מחשבים הם חוד החנית של הלימודים האקדמיים הטכנולוגיים. מה שמשך אותי לאוניברסיטת בר-אילן זה העובדה שהלימודים בפקולטה מכינים מקנים לך כרטיס כניסה למקומות העבודה הטובים ביותר, בדרגות השכר הגבוהות במשק".

מכיוון שגם האחים שלך לומדים הנדסה, אפשר להניח שהנושא עולה גם בשיחות שישי?
"כן, ברור. הרבה מהשיחות שלנו בימי שישי הן על חוויות שצברנו במהלך השבוע בפקולטה להנדסה, כי תוך כדי השבוע אנחנו די מרוכזים כל אחד בשיעורים ובעניינים שלו. אנחנו שואלים אחד את השני שאלות על דברים שלא הבנו או שמעניינים אותנו, וכמו כל משפחה, מדברים על דברים שקשורים לבית ולמשפחה, צוחקים אחד עם השני ושרים שירי שבת".

לנדב יש, כאמור, עוד שני אחים שלומדים בפקולטה, אחת מהן היא נועה (23), שלומדת שנה ד' בהנדסת חשמל עם ציון ממוצע של 89 ומתגוררת בבית הוריה בתל אביב. "הייתי בשירות סדיר בחיל האוויר. הציעו לי לצאת לעתודה, והנדסה הייתה אופציה ריאלית לתפקיד שלי", היא מספרת.

בשנה שעברה השתתפו הסטודנטים של הפקולטה במשימה שביצעו עבור עמותת מילבת שפועלת על מנת להעניק לאנשים עם ירידה בתפקוד את הזכות ואת האפשרות ליהנות מעצמאות מרבית באמצעות סביבה טכנולוגית מותאמת.

"חילקו אותנו לקבוצות והיינו צריכים לעבוד כל הלילה כדי להציג בבוקר מוצר", היא מספרת. "לנו היה ברור שהקבוצה שלנו היא האחים שלי, אני ובעלי. זה היה ממש כיף. אנחנו מכירים אחד את השני ויודעים איך לחשוב ביחד. אני לא יודעת איך זה היה עובד לו היינו עובדים עם סטודנטים אחרים. אולי הייתה לנו גישה אחרת, אולי היינו מגיעים למוצר אחר, אבל בכל מקרה מאוד נהנינו לעבוד יחד".

איך את מסבירה את המשיכה המשפחתית להנדסה? משהו באוכל?
"לא חושבת שזה קשור לאוכל... בכל משפחה יש ילדים עם אופי שונה ועם צורת למידה שונה. לרוב, לא כולם מתחברים לאותו מקצוע, גם אם ההורים מכוונים אותם לזה. אני לא חושבת שיש גם טעם שהורים יכפו מקצוע אחד על כל האחים, וגם אין ממש סיבה לעשות את זה. הרי האוניברסיטה לא נותנת מלגה לאח גדול שמביא את אחיו הקטן - וחבל שכך, כי זה יכול מאוד לעזור למשפחות. אני יכולה להעיד שהלימודים בהנדסה מאוד אינטנסיביים, ואי אפשר לשלב אותם עם עבודה, אז ההורים תומכים בנו".

הבנתי שיש לכם עוד אח - מה איתו, כבר נרשם לפקולטה?
"הוא עדיין בכיתה יב', כך שזה מוקדם לו, אבל אני מאמינה שהוא גם ילך בכיוון הזה".
לנועה יש תוכניות ברורות לעתיד: "בשנה הבאה אני מסיימת את התואר וחוזרת לחיל האוויר לעוד ארבע שנים. אני אתמקד בכל נושא הקשר של מטוסי קרב".

לנדב, לעומת זאת, יש כיוון אחר: "יש אצלנו בדיחה כזאת, לפיה בגלל היותנו אחים ובעל של אחת האחיות שכולם מהנדסים, בעתיד נפתח חברה משלנו. בגדול, היעד הוא שכולם יעבדו כמהנדסים במקומות כאלה ואחרים, ולנסות להרחיב את הידע וללמוד עוד מתי שיהיה אפשר".

בר אילן. צילום - שלומי מזרחי, אתר רשמי
בר אילן/אתר רשמי, צילום - שלומי מזרחי
בר אילן. צילום - שלומי מזרחי, אתר רשמי
בר אילן/אתר רשמי, צילום - שלומי מזרחי

שתינו יחד וכל אחת לחוד

משפחת יוסף זדה היא לא המשפחה היחידה שכובשת את הקמפוס של בר אילן.

גם התאומות אריאלה ודניאלה שקרון, בנות 21, נושמות הנדסה. "בתיכון היינו שתינו תלמידות מצטיינות שעושות חמש יחידות בכל מקצוע ריאלי, לכן היה ברור שנמשיך בכיוון הזה גם באוניברסיטה, אבל לא ידענו איפה", מסבירה אריאלה, סטודנטית בשנה ב'. "היו לנו חלומות גדולים לעבוד ביחד ולפתוח סטארט-אפ ביחד, אבל אז הגיעה הקורונה והתפצלנו. אני הלכתי ללמוד הנדסה בבר אילן, בזכות החברה והאווירה הדתית שהיא יותר מתאימה לאורח החיים שלי, ואחותי הלכה ללמוד הדרכת טיולים. כשהיא ראתה שהקורונה פחות או יותר חיסלה את הענף הזה, היא עזבה את התחום והגיעה ללמוד איתי בבר אילן. כיום היא סטודנטית שנה א' ללימודי הנדסה, ואני, שכבר לומדת שנה שנייה, עוזרת לה במה שהיא צריכה".

העובדה שאתן אחיות, ואת גם בפער של שנה ממנה, גורמת לתחרות?
"לא ממש. אני חושבת שהאווירה באוניברסיטה היא מאוד חמה ועוטפת. הגישה היא שהסטודנטים הוותיקים דואגים לסטודנטים החדשים - בסיכומים, בטיפים, בעצות איזה מרצה נחשב ואיזה פחות. זה כיף שאחותי איתי, אנחנו מבשלות בתורנויות וזה מאוד מקל על העומס עם הלימודים, שגם ככה מאוד לחוצים".

מה בכל זאת החיסרון בללמוד עם אחותך באותו מקום ובאותו מקצוע?
"אנחנו תאומות זהות כל הזמן מתבלבלים בינינו. אנשים פונים אליי ואומרים לי שלום ומחבקים אותי, עד שאני אומרת להם 'חלאס, אני לא דניאלה'. אם לסכם את זה בשתי מלים, זה היעדר פרטיות. הלימודים בהנדסה הם מאוד אינטנסיביים, ובסופו של יום אתה רוצה פרטיות ולא שכל המשפחה תהיה איתך ותדע מה קורה איתך בכל רגע. מה גם שאני נהניתי משנה אחת של חופש. כשחושבים על זה, כל החיים היינו יחד - אותה כיתה, אותן מסגרות של התנדבות. אז הייתי צריכה את החופש שלי, לראות איך אני מסתדרת בחברה מבלי שיהיה לי את העזר כנגדי, וזה עשה לי טוב. אני לא אשקר, כשהיא באה ללמוד איתי באוניברסיטה היו לי חששות, אבל בגלל שאני שנה מעליה אני לא מרגישה שזה מאיים עליי".

שולחן הנדסה בשבת

הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן נמצאת בחזית המדע, במחקר וביישום טכנולוגיות עילית, והיא מתעדכנת ללא הרף בחידושים האחרונים.

הנתון הזה לא היה חדש להדר לוגסי (לשעבר עוז), תושבת רמת גן בת 21, שהחלה ללמוד במקום לפני שלושה חודשים. "ההורים שלי מהנדסים, וכל הזמן מדברים איתנו בבית על הנדסה, אז אין סיכוי שהייתי הולכת ללמוד אף מקצוע אחר", היא אומרת בביטחון. כמו המרואיינים הקודמים בכתבה, גם להדר יש קרוב משפחה בפקולטה: נועם עוז, אחיה בן ה-24.

עם הורים מהנדסים נראה שפחות או יותר הנדסו לך את הדרך האקדמית. אפשר להניח שאם היית הולכת ללמוד ספרות, היו מנדים אותך מהמשפחה.

"לא. מה פתאום? אחותי הלכה ללימודי אחיות, ומקבלים אותה יפה מאוד במשפחה...".

מהו, למעשה, היתרון מבחינתך ללמוד את אותו המקצוע באותו מקום שבו לומד אחיך?
"יש הרבה יתרונות, אבל בראש ובראשונה אני חושבת שזה עניין העזרה המקצועית. הלימודים האלה מאוד תובעניים, במיוחד בבר אילן, וכשיש לך אח גדול שכבר עבר חלק מהמסלול הזה, הוא יכול לעזור ולהקל על הלחץ. חשוב לי לציין שהעזרה הזו היא הדדית. למרות שאני האחות הקטנה ויש לו כבר פז"ם בתואר, יש קורסים שאני יותר טובה בהם ואני עוזרת לו. עוד דבר שמאוד עוזר זה הגיבוש: אח שלי יצא מהבית כשהייתי בכיתה ט' וקצת פספסנו אחד את השני. לא היינו חברים כל כך טובים. עכשיו, כשאנחנו לומדים יחד, זו הזדמנות נהדרת לגשר על הפערים ולהתגבש שוב. זו מתנה מאוד גדולה להיות קרוב לאח שלך".

כשאתם יושבים בשולחן שישי בערב, מדברים על הנדסה?
"ברור שזה עולה, לטוב ולרע. זה לא עוזב אותך ויש פעמים שאתה רוצה קצת לאוורר את הראש עם נושאים אחרים, במיוחד כשיושב איתנו בעלי, שהוא לומד בישיבת הסדר ולא מגיע מהתחום. האמת, זה גם לטובה. מרוב שהוא שומע על הנדסה הוא כבר רבע מהנדס. ההנדסה הפכה להיות חלק מהחוויות המשותפות של כל המשפחה, וזה כיף לחשוב ביחד ולחלום ביחד".

מהו החלום?
"מה שהרבה מהנדסים חולמים עליו: משרה טובה בהייטק. בשביל מה אנחנו משקיעים כל כך הרבה בלימודים, אם לא למצוא משרה טובה במקום טוב, ומה יותר טוב מההייטק?".

  • עוד באותו נושא:
  • בר אילן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully